תחילה נסביר מהם התנאים לקיומה של תביעת רשלנות רפואית. תביעת רשלנות רפואית מחייבת התקיימותם של כל שלושת התנאים המצטברים הבאים: 

1- ראשית נבחן האם נעשתה הפרה של חובת הזהירות מצד הרופא המטפל. הפרת חובת הזהירות יכולה לבוא לידי ביטוי בכך שהרופא המטפל לא איבחן כנדרש וכראוי את המצב הרפואי של המטופל ו/או שהוא לא טיפל בזמן במטופל ו/או שלא נקט באמצעי הזהירות הראויים והמקובלים עפ"י ההתוויה הרפואית הנהוגה והמקובלת בתקופה בה ניתן הטיפול.

2- שנית נדרש כי  יופיע למטופל נזק בפועל כתוצאה מהטיפול הרשלני שניתן לו. חשוב להדגיש כי ללא קיומו של נזק למטופל לא תקום עילה לתביעת רשלנות רפואית אף אם הרופא התרשל.

3- שלישית חייב להיות קשר סיבתי (עובדתי ומשפטי) בין הטיפול הרשלני שניתן למטופל לבין הנזק שנגרם לו בפועל מהטיפול הרשלני הספציפי. בכדי שתקום עילה להגשת תביעה בעילת רשלנות רפואית, הטיפול הרפואי שניתן יבחן עפ"י הפרקטיקה הרפואית המקובלת והנהוגה באותה התקופה ועל פי הציפייה לנהוג במטופל מרופא סביר. המקרה יבחן בעיניו של הרופא הסביר וכיצד הוא היה מטפל באותו המקרה. במידה ונצליח להראות כי הטיפול שניתן במקרה הנבדק סטה מהסטנדרט ופרקטיקת הטיפול הסביר, עשויה לקום עילת תביעה.

עולם הרשלנות הינו מגוון ורחב מאוד, אשר חולש על נושאים רפואיים נרחבים, רשלנות רפואית עשויה להתבטא לדוגמא באי שליחת מטופל לבדיקות הנדרשות לו חרף העובדה כי קיימים נורות אזהרה לצוות הרפואי המטפל או לחילופין חרף תלונות שמתקבלות מהמטופל שלא זוכות להעמקת בירור וטיפול, כך לדוגמא עשוי להיות איחור באבחון של מחלות וגידולים למינהם. דוגמא נוספת לתביעת רשלנות עשויה לקום עקב ניהול שגויי של מהלך הריון ולידה, באופן שגרם לנזק ליילוד ו/או ליולדת לצמיתות, לחילופין ניתוח קיסרי שבוצע באיחור או לחילופין ניתוח שכלל לא היה בו צורך.

לעומת זאת, התנהלות לא נעימה של רופא, לרבות זלזול במטופל ו/או התנהגות פוגענית כלפי מטופל, חרף הפסול שבדבר, לא בהכרח יצדיקו הגשת תביעה.

לאחר בחינה ומעבר ראשוני של עורך הדין ובדיקה ראשונית ומשפטית האם קיימת עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית, התיק וכלל החומר הרפואי מועבר לבחינה של המקרה ע"י מומחה רפואי בכיר איתו עובד המשרד, מומחה שיבחן ויבדוק רפואית, האם אכן קיימת עילה לתביעה והאם הייתה סטייה בטיפול שניתן מנורמת הטיפול המקובלת באותה תקופה. כמו כן ייבדק האם מתקיים קשר סיבתי בין ההתרשלות של הרופא המטפל לבין הנזק של המטופל, בהתאם לחומר הרפואי מהאירוע ובכלל.

במידה והערכת הרופא המומחה תצביע בסבירות העולה על 50% על קיומה של עילה לתביעה, אזי אכן תקום עילה להגשת תביעה לרשלנות רפואית. במקרה כזה יכתוב הרופא המומחה חוות דעת מנומקת ומפורטת, אשר תיתמך בספרות ומאמרים רפואיים מקצועיים אשר יוכיחו ויחזקו את עמדתו של הרופא המומחה למול מקרים דומים. חוות דעת זאת תוגש כחלק מהתביעה לרשלנות רפואית בבית המשפט.